הביוב בבניין עולה על גדותיו כל חורף, יש ריח שחוזר בלובי, או שאתם לפני קניית דירה ורוצים לדעת מה מצב הצנרת. הנה מה בדיוק נבדק במערכת ביוב, מי מוסמך לבצע כל סוג בדיקה, ומה כתוב בדוח שמקבלים בסוף.
בקצרה: בדיקה תקנית למערכת ביוב בודקת שהצנרת אטומה, שהשיפועים נכונים ושאין שבר או חסימה בקו, מתא הבקרה הראשי ועד החיבור לתא העירוני. בבניין חדש הבדיקה מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת לפי תקן ישראלי 1205, והיא חלק מהדרישות לטופס 4. בבניין קיים הבדיקה נעשית על ידי אינסטלטור עם מצלמת ביוב, עולה בדרך כלל ₪1,250-₪1,500, ומסתיימת בדוח ממצאים שמציין את מיקום כל ליקוי.
מערכת ביוב היא אחת המערכות היחידות בבניין שאי אפשר לראות בעין. היא קבורה מתחת לרצפה, עוברת בקירות ויוצאת אל החצר, וכל עוד המים יורדים כולם מניחים שהכל בסדר. הבעיה היא שכשמשהו משתבש שם, הוא כמעט אף פעם לא מתחיל בבת אחת. קודם יש סתימה אחת בשנה, אחר כך פעם בעונה, אחר כך ריח שחוזר בלובי, ובשלב מסוים מתגלה שהיה שבר בקו כבר שנים.
בדיקות תקניות למערכות ביוב נועדו בדיוק בשביל זה, לתת תמונה מדויקת של מצב הקו לפני שהוא נופל. המדריך הזה מסביר מה בדיוק נבדק, מה ההבדל בין בדיקה של מעבדה מוסמכת לבין בדיקה של אינסטלטור עם מצלמה, מי מוסמך לעשות מה, כמה זה עולה, ומה בדיוק כתוב בדוח שמקבלים בסוף.
באינסטלטוב אנחנו בודקים מערכות ביוב בבניינים בירושלים והסביבה כחלק שוטף מהעבודה, ורואים את אותם ממצאים חוזרים על עצמם, שורשים שנכנסו דרך חיבור, קטע שנשקע ואוגר מים, ומשקעים שהצטברו עד שקוטר הצינור הצטמצם למחצית. הטווחים והנתונים כאן מבוססים על העבודה בשטח ועל כמה עולה צילום קווי ביוב שמפורסם באתר.
מה שרואים בסרטון הוא הסדר שבו הבדיקה מתבצעת בפועל, מפתיחת תא הבקרה ועד לקריאה של הממצא על המסך. בפרקים הבאים נפרק כל שלב, ונראה מה נחשב ליקוי, מה נחשב בלאי סביר, ומה מחייב טיפול מיידי.
בדיקות תקניות למערכות ביוב כוללות ארבעה חלקים, בדיקת אטימות הצנרת, בדיקת שיפועים וזרימה, צילום פנים הקו לאורך כל התוואי, ובדיקה של תאי הביקורת עצמם. לצד קו השפכים נבדקת גם בדיקת צנרת דלוחין, כלומר הקו שמנקז מקלחות, כיורים ומכונות כביסה. כל חלק בודק כשל אחר, ולכן בדיקה שמדלגת על אחד מהם אינה בדיקה מלאה של המערכת.
הסדר חשוב. קודם בודקים את מה שאפשר לראות, כלומר תאי הביקורת, המכסים והחיבורים הגלויים. אחר כך מכניסים מצלמה ועוברים על התוואי מבפנים, ורק בסוף, כשידוע איפה הקו עובר ומה מצבו, בודקים אטימות. בדיקת צנרת דלוחין נעשית באותו סדר, כי גם שם השיפוע והחיבורים הם מה שקובע. בדיקת אטימות בקו שכבר ידוע כשבור אינה מוסיפה מידע, היא רק מרטיבה את הסביבה.
בדיקת ביוב בבניין משותף מוסיפה לבדיקה גם את הקו האנכי שאוסף את השפכים מהדירות, ואת הקטע שיוצא מהבניין אל תא הבקרה הראשי ומשם אל התא העירוני. זה בדיוק הקטע שבו מתחילות רוב המחלוקות בין דיירים, כי הוא משותף לכולם ואף אחד לא מרגיש בעלים עליו. לצד קו הביוב נבדקת לרוב גם בדיקת מערכות דלוחין, שמנקזות את המים מהכיורים והמקלחות ומתחברות לאותו קו.
בבניין חדש הבדיקה נדרשת כחלק מהליכי הרישוי, ובלעדיה לא מתקדמים לטופס 4. בבניין קיים אין חובה חוקית, אבל יש שלושה מצבים שבהם בדיקה חוסכת הרבה כסף, סתימות חוזרות, לפני שיפוץ שנוגע בצנרת, ולפני קניית דירה.
ההבדל בין השניים מהותי ולא תמיד ברור. בבנייה חדשה הבדיקה היא דרישה של הרגולציה, היא מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת, והיא מסתיימת בתעודה שנמסרת לרשות. בבניין קיים הבדיקה היא כלי אבחון, היא מבוצעת על ידי אינסטלטור, והיא מסתיימת בדוח ממצאים שנמסר לכם. שתיהן נקראות בשפת היומיום בדיקת אינסטלציה, ושתיהן בודקות דברים דומים, אבל המטרה, המבצע והמסמך שונים לגמרי.
| המצב | מה בודקים | מי מבצע |
|---|---|---|
| בניין חדש לפני אכלוס | כל מערכות התברואה לפי דרישות התקן, כולל מים, דלוחין וביוב | מעבדה מוסמכת |
| סתימות חוזרות בבניין קיים | תוואי הקו, שיפועים, שורשים, שקיעות ומשקעים | אינסטלטור עם מצלמה |
| לפני שיפוץ שנוגע בצנרת | מצב הקו הקיים לפני שסוגרים אותו מתחת לריצוף חדש | אינסטלטור עם מצלמה |
| לפני קניית דירה | קו הדירה והחיבור שלה לקו המשותף | אינסטלטור עם מצלמה |
| מחלוקת בין שכנים או מול הרשות | מיקום הליקוי ובאיזה קטע הוא נמצא, משותף או פרטי | אינסטלטור עם מצלמה ודוח |
יש עוד מצב אחד שכדאי להכיר, בניין ותיק שעברו בו עבודות פיתוח בחצר. שתילת עצים, החלפת ריצוף או חפירה לתשתית אחרת יכולות לפגוע בקו הביוב בלי שאיש ישים לב, והתוצאה מתגלה חודשים אחר כך כמה עושים עם שורשים בביוב או כשקיעה של הצינור בנקודה אחת.
תקן ישראלי 1205 הוא התקן שקובע כיצד מתקינים ובודקים מתקני תברואה בבניין, וכולל את מערכות המים, הדלוחין, הביוב, הניקוז ומי הגשם. בדיקה לפי התקן מבוצעת בשלבים לאורך הבנייה, ולא כבדיקה אחת בסוף, כי חלק מהמערכות נבדקות לפני שהן מכוסות בבטון.
לפי פירוט הבדיקות של מכון התקנים הישראלי, מערך הבדיקות לפי התקן כולל בין השאר את צנרת הנקזים מתחת לבניין, קולטני מי גשם, צנרת המים הקרים והחמים בתוך הדירות, צנרת הנקזים והדלוחין בדירות, מערכת אספקת המים המשותפת, מערכת הניקוז וקולטני השפכים, ובדיקה של מערכת הביוב עצמה מתא הבקרה הראשי ועד לחיבור לתא הבקרה העירוני.
מה שכן, התקן הוא אמת המידה גם כשהבדיקה אינה רשמית. כשאנחנו בודקים מערכת ביוב בבניין קיים, השאלות הן אותן שאלות, האם הקו אטום, האם השיפוע נכון, האם החיבורים תקינים. ההבדל הוא במסמך שיוצא בסוף ובמי שחתום עליו, לא באיכות הבדיקה עצמה.
לא בטוחים איזו בדיקה אתם צריכים?ברוב המקרים שיחה קצרה מספיקה כדי לדעת אם צריך בדיקה של מעבדה מוסמכת או בדיקה של אינסטלטור עם מצלמה. נשמע מה קורה אצלכם ונגיד לכם בדיוק לאן לפנות.
בדיקה שמסתיימת בתעודה לפי תקן 1205 מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת בלבד. בדיקה של מערכת ביוב בבניין קיים, שמסתיימת בדוח ממצאים, מבוצעת על ידי אינסטלטור מקצועי עם ציוד צילום וניסיון בפענוח. שתי ההסמכות אינן מחליפות זו את זו, והבחירה נגזרת ממה שאתם צריכים לעשות עם התוצאה.
הכלל פשוט. אם התוצאה צריכה להימסר לגורם רשמי, לרשות המקומית או כתנאי להיתר, צריך מעבדה מוסמכת. אם התוצאה נועדה לכם, כדי להחליט מה לתקן, כדי להציג לוועד הבית, כדי להחליט אם לקנות דירה או כדי ליישב מחלוקת בין שכנים, בדיקת אינסטלציה של אינסטלטור עם מצלמה ודוח מסודר נותנת בדיוק את המידע הדרוש.
באינסטלטוב אנחנו עוסקים בצד השני של המשוואה, בדיקת אינסטלציה ואבחון של מערכות ביוב קיימות בבניינים בירושלים והסביבה. הניסיון בשטח הוא מה שמאפשר להבדיל בין ממצא שדורש טיפול מיידי לבין בלאי סביר שאפשר לחיות איתו עוד שנים, וזו בדיוק ההבחנה שחוסכת כסף. אפשר לראות מה לקוחות בירושלים מספרים על העבודה שלנו.
בודקים אטימות בשתי דרכים עיקריות, בדיקה במים ובדיקה באוויר. בבדיקה במים אוטמים את קצה הקטע, ממלאים אותו במים לגובה מוגדר, ובודקים אם המפלס יורד. בבדיקה באוויר מכניסים לחץ אוויר נמוך ומודדים אם הוא נשמר לאורך זמן.
הבחירה בין השתיים תלויה בקטע. בקו שכבר בשימוש בבניין מאוכלס, בדיקה במים היא פשוטה יותר וגם בטוחה יותר, כי אם יש דליפה היא מתגלה כירידת מפלס ולא כלחץ שנעלם. בקטעים ארוכים או בצנרת שעדיין לא חוברה, בדיקת אוויר נוחה יותר ומהירה יותר, ומאפשרת לבדוק קטע שלם בלי להזרים אליו מים. בשני המצבים אבחון הקו במצלמה הוא מה שמראה איפה בדיוק נמצאת הבעיה שהבדיקה גילתה.
בשני המקרים העיקרון זהה, אוטמים את הקטע בשני קצותיו, מפעילים עליו עומס מוגדר, ומחכים. אותה שיטה משמשת גם בבדיקת צנרת דלוחין נפרדת, כשהחשד הוא בקו הדלוחין ולא בקו השפכים. קו אטום שומר על המפלס או על הלחץ. קו שאינו אטום מאבד אותם, ואז השאלה הבאה היא איפה. כאן נכנסת המצלמה, שמאתרת את הנקודה המדויקת ומאפשרת תיקון פאץ' נקודתי בצנרת במקום החלפה של קטע שלם.
חשוב לדעת שבדיקת אטימות בבניין קיים אינה תמיד אפשרית באותה צורה שבה היא נעשית בבנייה חדשה. קו שמשרת דירות מאוכלסות אי אפשר לאטום לשעה בלי לתאם, ולכן לעיתים קרובות הבדיקה בבניין קיים מתחילה בצילום, וממשיכה לבדיקת אטימות רק בקטע שבו עלה חשד.
צילום ביוב מראה מה יש בתוך הצינור. בדיקה תקנית קובעת אם המערכת עומדת בדרישות. הצילום הוא חלק מהבדיקה ולא תחליף לה, כי מצלמה אינה מודדת אטימות ואינה מודדת שיפוע במדויק.
זה בלבול נפוץ, ובצדק, כי הצילום הוא החלק הכי מוחשי בבדיקה, זה החלק שרואים על המסך. אבל צינור יכול להיראות נקי לגמרי במצלמה ועדיין להדליף דרך חיבור שאינו נראה מבפנים, ולהפך, צינור עם משקעים יכול לתפקד מצוין עוד שנים. לכן המסקנה לעולם אינה נקבעת מהתמונה בלבד.
| הפרמטר | צילום קו ביוב | בדיקה תקנית מלאה |
|---|---|---|
| מה נמדד | מצב פנים הצינור לאורך התוואי | אטימות, שיפועים, זרימה ומצב פנים הצינור |
| מה מגלה | סדק, שורשים, שקיעה, משקעים, גוף זר | גם דליפה שאינה נראית מבפנים |
| מה מקבלים | צילום ודוח ממצאים עם מיקום | דוח מלא, ובמעבדה מוסמכת גם תעודה |
| מתי מספיק | סתימות חוזרות, לפני קנייה, מחלוקת שכנים | רישוי, טופס 4, מסירה של פרויקט |
| מי מבצע | אינסטלטור עם ציוד צילום | מעבדה מוסמכת בבנייה חדשה |
בפועל, אצל בעל דירה או ועד בית בבניין קיים, הצילום הוא כמעט תמיד נקודת הפתיחה הנכונה. הוא זול יותר, הוא לא דורש לאטום את הקו, והוא עונה על השאלה המעשית, האם יש כאן ליקוי ואיפה הוא. אם הצילום מעלה חשד לדליפה, ממשיכים משם לבדיקת אטימות בקטע הרלוונטי בלבד. מי שרוצה להעמיק בצד הטכני של הצילום עצמו ימצא פירוט מלא בעמוד צילום קווי ביוב.
בדיקה של קו ביוב בבניין קיים, הכוללת צילום פנים הקו ודוח ממצאים, עולה בדרך כלל ₪1,250-₪1,500. בדיקה של מעבדה מוסמכת לפי תקן 1205 בבנייה חדשה מתומחרת בנפרד על ידי המעבדה, לפי מספר יחידות הדיור ומספר הביקורים הנדרשים.
המחיר של בדיקות תקניות למערכות ביוב בבניין קיים מושפע בעיקר משלושה דברים, אורך הקו שנבדק, מספר תאי הביקורת שצריך לפתוח, והאם נדרשת שטיפה מקדימה כדי שהמצלמה תוכל לעבור. קו שאגר משקעים לאורך שנים לא ניתן לצילום לפני שמנקים אותו, וזו עבודה נפרדת שמתומחרת בנפרד.
מה שכן, בדיקה שמאתרת ליקוי מוקדם כמעט תמיד זולה מהנזק שהיא מונעת. דליפה מקו ביוב שנמשכת חודשים מרטיבה קירות ותשתיות, ומשם ממשיכים לאיתור מוקד הרטיבות בדירה, ובבניין משותף היא גם הופכת לוויכוח על מי משלם. אותו היגיון חל על תיקון צנרת ביוב בבית משותף, שבו העלות של איתור מדויק נמוכה בהרבה מהעלות של פתיחת רצפות בניחוש.
רוצים לדעת מה מצב הקו אצלכם?בדיקה עם מצלמה נותנת תשובה ברורה, מה יש בקו, איפה בדיוק, ומה דורש טיפול. אנחנו עובדים בירושלים והסביבה ומגיעים עם כל הציוד.
בדיקה של קו ביוב בבניין מגורים רגיל אורכת בדרך כלל שעה עד שלוש שעות, תלוי באורך התוואי ובמספר תאי הביקורת. אם נדרשת שטיפה מקדימה כדי לפנות משקעים, מוסיפים לרוב חצי יום עבודה.
מה שמאריך בדיקת ביוב בבניין משותף זה כמעט תמיד הגישה, לא הצילום עצמו. תא ביקורת שנקבר מתחת לריצוף שהונח לפני עשור, מכסה שהתקבע במקומו, או תוואי שאיש כבר לא זוכר לאן הוא יוצא, כל אחד מהם מוסיף זמן. לכן כשמזמינים בדיקות תקניות למערכות ביוב שווה לבדוק מראש איפה תאי הביקורת ולוודא שהגישה אליהם פנויה.
כדאי לבדוק את קו הביוב לפני קניית דירה יד שנייה, במיוחד בבניין ותיק או בדירה שיש בה סימני רטיבות. הבדיקה עולה ₪1,250-₪1,500, ומגלה בעיה שתיקונה עלול לעלות עשרות אלפים אחרי החתימה.
זו אחת הנקודות שבהן הבדיקה משתלמת בצורה הברורה ביותר, כי היא נעשית ברגע היחיד שבו למידע יש ערך כלכלי ישיר. לפני החתימה, ממצא בקו הביוב הוא נתון במשא ומתן. אחרי החתימה, הוא הוצאה שלכם.
בדירה בבניין משותף בודקים שני דברים, את קו הדירה עצמה ואת נקודת החיבור שלה לקו האנכי המשותף. הרבה בעיות שנראות כמו תקלה בדירה הן בעצם תקלה בקו המשותף, וההבחנה הזו קובעת מי אמור לשלם על התיקון. בבניינים ותיקים בירושלים, שבהם חלק מהקווים המקוריים עדיין בשירות, זו הבחנה שכדאי לעשות לפני הרכישה ולא אחריה.
שווה גם לשים לב לסימנים שאפשר לזהות בלי ציוד, ריח שעולה מנקזים גם כשאין סתימה, מים שיורדים לאט בכיור או במקלחת, כתמי רטיבות בתחתית קירות, וריצוף שקוע בחצר או בחניה. כל אחד מהם לבדו אינו הוכחה, אבל שניים מהם יחד מצדיקים בדיקה לפני שסוגרים עסקה.
ועד בית אינו חייב בבדיקות תקניות למערכות ביוב באופן תקופתי, אבל בבניין ותיק בדיקת ביוב בבניין משותף אחת לכמה שנים מונעת את התרחיש היקר, קו שקורס בבת אחת ומחייב עבודה דחופה בחצר. העלות של בדיקה מתוכננת נמוכה משמעותית מהעלות של טיפול חירום.
בבניינים ותיקים בירושלים יש שני גורמים שמאיצים בלאי בקו החיצוני. הראשון הוא עצים בוגרים בחצר, ששורשיהם מחפשים לחות ומוצאים אותה בכל חיבור שאינו אטום לחלוטין. השני הוא הקרקע הסלעית, שמקשה על תיקון בחפירה ולכן הופכת כל טיפול מאוחר ליקר יותר. שילוב של השניים הוא הסיבה שכל כך הרבה בניינים בעיר מגלים את הבעיה רק כשהיא כבר גדולה.
לוועד בית שרוצה להתנהל נכון, ההמלצה המעשית פשוטה. בדיקה אחת שנותנת תמונת מצב של הקו המשותף, רישום של הממצאים, וטיפול במה שדחוף. משם, כשמתגלה ליקוי נקודתי, אפשר לבחור בשיטות שאינן דורשות חפירה כמו תיקון ביוב ללא חפירה, ששומרות על הריצוף והפיתוח בחצר.
ולפני שנשכח, חלק גדול מהקריאות החוזרות בבניינים משותפים אינן ליקוי מבני בכלל אלא הצטברות, ואז הפתרון הוא פתיחת סתימות שורשים בביוב ותחזוקה, לא החלפת קו. גם את זה הבדיקה קובעת.
ועד בית או בעל דירה, אותה בדיקהבדיקות תקניות למערכות ביוב נותנות תמונת מצב של הקו, רישום ממצאים וסדר עדיפויות לטיפול. משם אפשר לתכנן תקציב במקום להגיב לתקלה בחצר.
בסוף הבדיקה מקבלים דוח ממצאים שמפרט כל ליקוי, את מיקומו המדויק לפי מרחק מנקודת הכניסה, את חומרתו, ואת ההמלצה לטיפול. הדוח כולל צילומים מתוך הקו, והוא המסמך שאיתו אפשר לגשת לקבלן, לוועד הבית או לחברת הביטוח.
הדוח הוא התוצר של בדיקות תקניות למערכות ביוב, והערך שלו נמצא בפירוט ולא באורך. דוח שכתוב בו נמצאה בעיה בקו הביוב אינו שווה כלום, כי אי אפשר לעשות איתו דבר. דוח שכתוב בו שבמרחק שנים עשר מטרים מתא הבקרה המערבי נמצא חיבור פתוח עם חדירת שורשים, בעומק כזה, הוא דוח שאפשר לתמחר לפיו תיקון ולפקח על הביצוע.
נקודה שכדאי לדעת מראש, אם הבדיקה נועדה לשמש בהתנהלות מול חברת ביטוח או בוויכוח על אחריות, כדאי לומר את זה לפני הבדיקה ולא אחריה. תיעוד שנעשה מתוך מחשבה על השימוש הזה כולל יותר צילומים ותיאור מדויק יותר של המיקום. הנושא של ביטוח נזקי צנרת מתנהל טוב יותר עם תיעוד מסודר מהרגע הראשון.
ליקוי שמתגלה בבדיקה מסווג לפי חומרה, ולא כל ליקוי דורש טיפול מיידי. סדק פעיל, חיבור פתוח או שקיעה שאוגרת מים דורשים טיפול. משקעים על הדופן, שריטות או בלאי שטחי אינם דורשים דבר מלבד מעקב.
ההבחנה הזו היא הערך האמיתי של בדיקה מקצועית. מי שמסתכל על צילום פנים של צינור ותיק רואה הרבה דברים שנראים מדאיגים, ורובם אינם. צינור בן שלושים שנה אמור להיראות כמו צינור בן שלושים שנה. השאלה היא לא אם הוא נראה חדש, אלא אם יש בו כשל שמתקדם.
בחלק מהמקרים הפתרון פשוט בהרבה ממה שנראה בהתחלה. סדק בודד בקטע נגיש ניתן לתיקון נקודתי בלי לגעת בשאר הקו, וקטע שנשקע ניתן לעיתים לשיקום בשיטות שאינן דורשות חפירה. במקרים אחרים, כשמדובר בקו שלם שהגיע לסוף חייו, עדיף להחליף אותו במכה אחת ולא לתקן אותו בכל שנה מחדש.
אם מה שהתגלה הוא ירידה כללית בביצועים של המערכת ולא ליקוי נקודתי, שווה לבדוק גם את צד המים ולא רק את צד הביוב, כי הסימפטומים דומים. הנושא של כמה לחץ מים צריך להיות בבית נוגע לאותה תחושה של מערכת שלא עובדת כמו פעם, אבל המקור שלה שונה לגמרי.
בדיקה מהירה, איזו בדיקה אתם צריכים?
בחרו את המצב הקרוב ביותר אליכם, וקבלו תשובה מיידית:
ברגע שתסמנו את אחת האפשרויות, תקבלו כאן תשובה ברורה איזו בדיקה מתאימה לכם ומה היא נותנת.
סתימות שחוזרות או ריח קבוע מצביעים כמעט תמיד על ליקוי בתוואי, שורשים, שקיעה או הצטברות. צילום פנים הקו יראה בדיוק מה קורה ואיפה, ומשם אפשר להחליט על טיפול נקודתי במקום לפתוח סתימה שוב ושוב.
לפני החתימה ממצא בקו הביוב הוא נתון במשא ומתן, אחריה הוא הוצאה שלכם. בודקים את קו הדירה ואת נקודת החיבור שלה לקו המשותף, ומקבלים דוח שאפשר להציג למוכר.
בדיקה שמסתיימת בתעודה קבילה לפי תקן 1205 מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת בלבד, ולא על ידי אינסטלטור. אנחנו נשמח לומר לכם מה נבדק ואיך להתארגן לקראת זה, אבל את התעודה עצמה מנפיקה המעבדה.
בדיקה אחת שנותנת תמונה של הקו המשותף, רישום ממצאים וסדר עדיפויות לטיפול. זה מה שמאפשר לוועד לתכנן תקציב במקום להגיב לתקלה, ולהימנע מעבודה דחופה בחצר.
ירושלים, מבשרת ציון, גבעת זאב ומעלה אדומים
בדיקה תקנית למערכת ביוב כוללת בדיקת אטימות של הצנרת, בדיקת שיפועים וזרימה, צילום פנים הקו לכל אורך התוואי ובדיקה של תאי הביקורת עצמם. בבניין משותף מוסיפים לבדיקה גם את הקו האנכי שאוסף שפכים מהדירות ואת הקטע שיוצא מהבניין אל תא הבקרה הראשי ומשם אל התא העירוני. הסדר חשוב, קודם בודקים את מה שנראה בעין, אחר כך מצלמים מבפנים, ורק בסוף בודקים אטימות בקטע שעלה בו חשד.
בבניין חדש הבדיקה נדרשת כחלק מהליכי הרישוי ומהווה תנאי להתקדמות לטופס 4, והיא מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת. בבניין קיים אין חובה חוקית, אבל יש ארבעה מצבים שבהם הבדיקה חוסכת כסף, סתימות שחוזרות יותר מפעם בעונה, לפני שיפוץ שנוגע בצנרת, לפני קניית דירה יד שנייה, וכשיש מחלוקת בין שכנים על מי אחראי לתיקון. בכל אחד מהם הבדיקה מספקת נתון שאפשר לפעול לפיו.
בדיקה של קו ביוב בבניין קיים, הכוללת צילום פנים הקו ודוח ממצאים, עולה בדרך כלל ₪1,250-₪1,500. המחיר מושפע מאורך הקו, ממספר תאי הביקורת שצריך לפתוח ומהאם נדרשת שטיפה מקדימה כדי שהמצלמה תעבור. בדיקה של מעבדה מוסמכת בבנייה חדשה מתומחרת בנפרד על ידי המעבדה לפי מספר יחידות הדיור ומספר הביקורים. בשני המקרים עלות הבדיקה אינה כוללת את התיקון עצמו.
תקן ישראלי 1205 קובע כיצד מתקינים ובודקים מתקני תברואה בבניין, כולל מערכות המים, הדלוחין, הביוב, הניקוז ומי הגשם. הבדיקות לפיו מתבצעות בשלבים לאורך הבנייה ולא כבדיקה אחת בסוף, כי חלק מהמערכות נבדקות לפני שהן מכוסות. מערך הבדיקות כולל את צנרת הנקזים מתחת לבניין, צנרת המים והדלוחין בדירות, מערכת אספקת המים המשותפת ובדיקת מערכת הביוב מתא הבקרה הראשי ועד לחיבור העירוני.
בודקים אטימות בשתי דרכים. בבדיקה במים אוטמים את קצה הקטע, ממלאים אותו במים לגובה מוגדר ובודקים אם המפלס יורד. בבדיקה באוויר מכניסים לקטע לחץ אוויר נמוך ומודדים אם הוא נשמר לאורך זמן. בבניין מאוכלס בדיקת המים נוחה ובטוחה יותר, ובקטעים ארוכים או בצנרת שטרם חוברה בדיקת האוויר מהירה יותר. בשני המקרים, אם הקטע מאבד מפלס או לחץ, המצלמה היא מה שמאתר את הנקודה המדויקת.
בדיקה שמסתיימת בתעודה קבילה לפי תקן 1205 מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת בלבד, ואינסטלטור אינו מנפיק תעודה כזו. בדיקה של מערכת ביוב בבניין קיים, שמסתיימת בדוח ממצאים, מבוצעת על ידי אינסטלטור מקצועי עם ציוד צילום וניסיון בפענוח. מה שקובע איזו בדיקה צריך הוא היעד של המסמך, תעודה לגורם רשמי מול דוח שנועד להנחות תיקון או לשמש בהתנהלות מול ועד בית או חברת ביטוח.
בדיקה של קו ביוב בבניין מגורים רגיל אורכת בדרך כלל שעה עד שלוש שעות, לפי אורך התוואי ומספר תאי הביקורת. אם הקו אגר משקעים ונדרשת שטיפה מקדימה, מוסיפים בדרך כלל חצי יום עבודה. מה שמאריך את הבדיקה הוא כמעט תמיד הגישה ולא הצילום, למשל תא ביקורת שנקבר מתחת לריצוף או מכסה שהתקבע. לכן שווה לוודא מראש שהגישה לתאי הביקורת פנויה.
כן, במיוחד בבניין ותיק או בדירה שיש בה סימני רטיבות. הבדיקה עולה ₪1,250-₪1,500 ויכולה לחסוך תיקון של עשרות אלפים אחרי החתימה. לפני החתימה ממצא בקו הביוב הוא נתון במשא ומתן, ואחריה הוא הוצאה שלכם. בדירה בבניין משותף בודקים גם את קו הדירה וגם את נקודת החיבור שלה לקו האנכי המשותף, כי ההבחנה הזו קובעת מי אחראי לתיקון.
צילום ביוב מראה מה יש בתוך הצינור, ובדיקה תקנית קובעת אם המערכת עומדת בדרישות. הצילום הוא חלק מהבדיקה ולא תחליף לה, כי מצלמה אינה מודדת אטימות ואינה מודדת שיפוע במדויק. צינור יכול להיראות נקי במצלמה ועדיין להדליף דרך חיבור, ולהפך, צינור עם משקעים יכול לתפקד היטב שנים. בבניין קיים הצילום הוא נקודת הפתיחה הנכונה, ומשם ממשיכים לבדיקת אטימות רק בקטע שעלה בו חשד.
אין חובה חוקית, אבל בבניין ותיק בדיקה אחת לכמה שנים מונעת את התרחיש היקר, קו שקורס בבת אחת ומחייב עבודה דחופה בחצר. בירושלים יש שני גורמים שמאיצים בלאי בקו החיצוני, עצים בוגרים ששורשיהם מחפשים לחות ומוצאים אותה בכל חיבור לא אטום, וקרקע סלעית שמייקרת כל תיקון בחפירה. בדיקה מתוכננת עם רישום ממצאים מאפשרת לוועד לתכנן תקציב במקום להגיב לתקלה.
מקבלים דוח ממצאים שמפרט כל ליקוי, את מיקומו לפי מרחק מנקודת הכניסה, את חומרתו ואת ההמלצה לטיפול, יחד עם צילומים מתוך הקו. הערך של הדוח נמצא בפירוט, דוח שכתוב בו נמצאה בעיה אינו שווה כלום, ודוח שמציין מרחק, עומק וסוג הליקוי מאפשר לתמחר תיקון ולפקח על הביצוע. אם הדוח נועד לשמש מול חברת ביטוח או בוויכוח על אחריות, כדאי לומר זאת לפני הבדיקה.
הליקוי מסווג לפי חומרה, ולא כל ליקוי דורש טיפול מיידי. שבר, חיבור שנפתח או דליפה שאושרה דורשים טיפול מיידי. חדירת שורשים בשלב מוקדם או שקיעה קלה דורשות טיפול מתוכנן. משקע מינרלי ובלאי שטחי נרשמים למעקב בלבד. בחלק מהמקרים סדק בודד ניתן לתיקון נקודתי בלי לגעת בשאר הקו, ובמקרים אחרים, כשמדובר בקו שהגיע לסוף חייו, עדיף להחליף אותו במכה אחת ולא לתקן כל שנה מחדש.
